אדמה ריקה ללא תושבים וללא יישוב. ללא עץ, ללא בית וללא אדם, היתה בנגב בשפע. רק פה ושם הסתובבו מעט בדואים על עדריהם. וידע על מה שניתן לעשות בנגב, על טיב הקרקעות, על מזג האויר לא היה. כל הידע שלנו על הנגב היה מהתנ"ך ומסיפורי חיילי הפל- מח (שסיירו בנגב על אף איסור הבריטים), ומסיפורי חברי הנוער העובד.
הידע שהיה קיים לא הספיק לנו להקמת אזור התישבות חדש. הוחלט איפוא להקים שלוש התנחלויות חדשות:
גבולות בנגב המערבי. רביבים במרכז הנגב ובית אשל ליד באר שבע. תחילה נקראו המקומות מצפות ולאחר מכן הוחלט לקרא להם מצפים.
תפקיד המתנחלים במצפים היה למדוד גשם, רוח, חום וקור, טל, לנסות לגדל גידולים חקלאיים שונים ולענות על השאלות:
האם ניתן ליהודים לחיות באזור? האם ניתן לגדל כאן ילדים? האם יתייחסו מעט הבדואים בחיוב לההתנחלות היהודית בנגב? לכל השאלות הנ"ל ניתנה תשובה חיובית. אך עיקר תפקידם של המתנחלים היה תקיעת יתד של ההתישבות היהודית המחודשת בנגב. זה היה בשנת תש"ג.כעבור 3 שנים, במוצאי יום כיפור תש"ו ניתן האות ומבצע ההתנחלות הגדול יצא לדרך.
11 ישובים יהודיים שנקראו אז "11 הנקודות" יצרו גוף יהודי חדש על אדמה שהיתה ריקה עד לאז. אך בית אשל על אף הוספת הישובים נשארה בודדה ליד באר שבע.

עברו ארבע שנים להקמת המצפים ושנה ל-11 הנקודות. ישובים נוספים עלו על הקרקע אך בית אשל מצאה את עצמה מבודדת. מסיתים ערבים ירדו לנגב והחלו לקומם את שבטי הבדואים המעטים ואת תושבי באר שבע נגד הישובים היהודיים החדשים שקמו בנגב.
כתוצאה מכך עלה הסיכון לנסיעה בדרכים, עלה מספר החבלות בצינור המים הדק שסיפק את הנוזל היקר מקידוחי ניר-עם, בית אשל אמנם קיבלה מעט מים מהבאר שנקדח במקום אך נסתם מדי פעם ולא לאט לאט התהדק המצור. המצב נהיה גרוע לבית אשל במיוחד, בגלל הקרבה לבאר שבע. לאחר שנה נוספת פלשו צבאות המצרים וכבשו את רוב הנגב. לעזרה בהגנת המקום הוזנקה מחלקה מהפלוגה הימית של הפל-מח (פל-ים). מחלקה זו נשארה כל תקופת המצור עד שחרור באר שבע. אך בינתיים היה המצור המצרי מושלם. מטוסינו הביאו מעט אספקה לישוב החדש הקרוב נבטים. ומשם הובילו את האספקה במשורין לבית אשל. סידור זה לא נמשך זמן רב, עד שהבדואים שעבדו בתאום עם המצרים פוצצו את המשורין בעזרת מיקוש ומאז הביאו אנשי בית אשל וחיילי הפל-ים את האספקה על כתיפיהם. חיילי חטיבת הנגב של הפל-מח סיירו קבוע מישוב לישוב להוסיף בטחון ולהראות נוכחות.